#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצט. הנותן דינר זהב לאשה ואמר לה הזהרי בו של כסף הוא והזיקתו מה הדין, ומאי שנא 1) מפשעה בשמירתו 2) ממשאיל מקום לחבירו להגדיש שעורין והגדיש חיטין 3) מבעט בכספת חבירו וזרקה לנהר וטוען שהיתה בה מרגנית? 	"הזיקתו משלמת דינר זהב 1) פשעה בשמירתו ואבד משלמת של כסף ששמירה של דינר כסף קיבלה עליה ולא של דינר זהב אבל להזיק אין לה היתר. 2) אינו משלם אלא דמי שעורין ופרש""י (ד""ה מאי) דמבעיר לא מזיק בידים הוא אלא פושע כדכתיב כי תצא אש מעצמה. 3) ספק אם חייב על המרגנית שתובע בעל הכספת וביארו התוס' (ד""ה מי) שיש צד דלא איבעי ליה לבועט לאסוקי אדעתיה כיון שלא רגילים אנשים כלל להניח מרגנית בכספת אבל בדינר זהב היה לה לעלות על דעתה שפעמים אומר שהוא של כסף שירא שאם היתה יודעת שהוא של זהב לא היתה שומרתו."	"ב""ק סב. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ש. מה חשיב חמסן דאורייתא, חמסן דרבנן והבא מקרה של גזלן דרבנן 	"כתבו התוס' (ד""ה מה) דחמסן דאורייתא היינו גזלן. חמסן דרבנן הוא הלוקח בניגוד לרצון הבעלים ונותן הדמים. מקרה של גזלן דרבנן הלוקח ואינו משלם מציאת חרש שוטה וקטן."	"ב""ק תוס' סב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שא. מדוע אמרו נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה ולא אמרו ימעט כדאמרינן בסוכה שבפסול דרבנן תני תקנתא? 	"כתבו התוס' (ד""ה פסולה) שמשום דבעי למימר כסוכה נקט לשון פסולה א""נ לפי שהיה צריך להאריך בלשון ולומר יכבה וימעט ויחזור וידליק, דהדלקה עושה מצוה <sup>קיג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיג.  והרשב""א  (ד""ה פסולה)  תירץ דהכא לא אפשר למיתני תקנתא, דהיכי לימא ימעט כדקתני במבוי, לא אפשר, משום דהדלקה עושה מצוה, והלכך אי אפשר לה אלא שימעט ויחזור וידליק, ואין זה תיקון אלא הדלקה אחרת.</span>"	"ב""ק תוס' סב: "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שב. תנן אין בין נדרים לנדבות אלא שהנדרים חייב באחריותן ונדבות אינו חייב באחריותן. והרי יש גם חילוק שהנדבה באה מן המעשר ונדר אינו בא אלא מן החולין? 	"תירצו התוס' (ד""ה מי) ששם לא בא לשנות כל ענין שנדר ונדבה חלוקים זה מזה אלא בא לומר שאין חיוב הבאה בזה יותר מבזה אלא אחריות, ועוד י""ל דהך משנה שנויה במס' קנים גבי עולת העוף, ועולה בין נדר בין נדבה אינה באה מן המעשר כיון שאין בה אכילת אדם."	"ב""ק תוס' סב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שג. מרובה מדת תשלומי כפל וכו'. האם תנא ושייר, ואם כן מה שייר? 	"בלישנא קמא התנא לא שייר. בלישנא בתרא יתכן ושייר שהטוען טענת גנב בפקדון אינו חייב בתשלומי ארבעה וחמשה וכתבו התוס' (ד""ה מרובה) ששייר גם שהטוען טענת גנב באבידה אינו חייב בתשלומי ארבעה וחמשה וכן שייר שותף שגנב מחברו או שותפים שגנבו דלא משלם ארבעה וחמשה. עוד כתבו התוס' בשם יש מפרשים דכיון דלא נחית למנינא אין לחוש אם שייר רק טוען טענת גנב בפקדון שאינו משלם ד' וה' (עיין פירוש הדברים בפנ""י) <sup>קיד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיד.  כתב הרשב""א  (ד""ה מי)  שהראב""ד ז""ל כתב דאילו תנא אין בין ושייר חד הוה לן לאקשויי מאי שייר דהאי שייר, אבל השתא דתנא מרובה משמע רבוייא טפי אלא שלא פירטן. ונ""ל דהאי תנא ושייר לאו היינו כשאר תנא ושייר דתלמודא דפירושו תנא קצת ושייר קצת, אלא ה""ק מרובה קתני ותנא המינין שזה נוהג בהן וזה אין נוהג בהן, ושייר הדינין שיש בין זה לזה, ובמינין דתנא לא שייר כלום.</span>"	"ב""ק סב: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שד. איך תתכן גניבה בקרקע? 	"פירשו התוס' (ד""ה יצאו) במשיג גבול א""נ במחובר לקרקע כגון גפנים טעונות."	"ב""ק תוס' סב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שט. מנין שכפל נוהג בדבר שאין בו רוח חיים להו""א ולמסקנא? "	"להו""א דכתיב 'על כל דבר פשע' כלל 'על שור על חמור על שה על שלמה' פרט 'על כל אבידה' חזר וכלל 'ישלם שניים' מה הפרט דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון.<br>ולמסקנא דרשו 'כל' ריבויא הוא לרבות הכל והתמעטו רק קרקע, עבדים, שטרות ודבר שאינו מסוים. ולמ""ד דתרוייהו בטוען טענת גנב ילפינן בגנב עצמו מאם המצא תמצא בריבוי ומיעוט וריבוי והפרטים למעט קרקע שטרות ועבדים."	"ב""ק סב: -סד:"		
